פקיד רשות ההגירה והאוכלוסין (ביקורת הגבולות) בשדה התעופה, רשאי להפעיל שיקול דעת ולסרב כניסת זר / תייר שהגיע לישראל לביקור, גם ממדינה שאזרחיה פטורים מאשרת כניסה לישראל (לדוג' מרבית מדינות מזרח אירופה, ארה"ב, פיליפינים, מדינות אירופה וכו').
הנימוק הנפוץ ביותר לסירוב כניסה לישראל הוא "חשש להשתקעות" או שהיה קודמת מעבר לתנאי האשרה בישראל.
דוגמא נפוצה נוספת למקרים בהם תסורב כניסה לישראל היא למי שבא לבקר בישראל אדם שאינו אזרח או תושב קבע, כך לדוגמא "עובדים זרים" לרבות מטפלים סיעודיים השוהים בישראל בצורה חוקית.
מטפלים סיעודיים השוהים בישראל, אפילו באופן חוקי, אינם זכאיים לביקור חברים או קרובי משפחה, מבלי להזמינם מראש, גם אם המבקרים אזרחי מדינה הפטורה מאשרת כניסה לישראל!!!
אזרח זר שיגיע לבקר בישראל "עובד זר", מבלי שאישרה כניסתו מראש, כניסתו לישראל תסורב בשדה התעופה.
משרדנו יכול לסייע למעסיקי עובדים זרים חוקיים, המבקשים להזמין עבור העובד הזר קרוב משפחה לביקור בישראל, אולם פעולה זו צריכה להיעשות קודם להגעת בן המשפחה לישראל.
דוגמא נפוצה נוספת היא סירוב כניסה היא של בני זוג או בעל/אישה של אזרח ישראלי - שכן בהתאם לנוהל משרד הפנים יש להזמין בן זוג/בעל או אישה דרך הלשכה הרלוונטית ובהזמנה מראש. בקרי הגבול מונחים לסרב כניסה של בן זוג זר לאזרח ישראלי, שהגיע ללא הזמנה מראש, לרבות לאחר נישואין והגעה משותפת עם הישראלי לנתב"ג אף אם הזר הוא ממדינה הפטורה מאשרת כניסה.
בהתאם לנהלי משרד הפנים , זר ששהה בישראל ועבד בה בעבר (בכל סוג של אשרה כולל אשרת סיעוד והיה חוקי לאורך כל תקופת העבודה) ומעוניין להגיע לישראל לביקור, חייב באישור כניסה טרם בואו, גם אם הוא ממדינה בה אין צורך באשרת כניסה מראש !!!
במקרה של זר, ששהה בעבר בישראל כעובד זר ומבקש לשוב לישראל כתייר, יש להזמינו דרך משרד הפנים בישראל טרם הגיעו ארצה, אחרת כניסתו לישראל תסורב.
זר שהגיע לישראל וכניסתו סורבה יועבר למתקן הכליאה בשדה התעופה, "מתקן מסורבים" שם ישהה עד להרחקתו מישראל. מתקן המסורבים בנתב"ג נמצא באחריות רשות ההגירה והאוכלוסין.
מה ניתן לעשות במקרה של זר שכניסתו לישראל סורבה:
אם נתקלתם במצב בו סורבה כניסה לישראל של בן זוג, מכר, חבר או בן משפחה של אזרחים ישראלים או תושבי קבע, דרך הפעולה היא פניה דחופה לעו"ד, המתמצא בחוקי ההגירה ודיני הכניסה לישראל, על מנת שיבחן את נסיבות העניין, יבחן את עילת הסירוב ויעריך האם יש מקום להגשת ערר על ההחלטה לבית הדין לעררים, לו שמורה הסמכות לבחון את עילות הסירוב.
הערר מוגש עם בקשה למתן "צו ביניים", במעמד צד אחד, המבקשת הקפאת מצב קיים "עיכוב ההרחקה מישראל" עד לדיון בערר. לרוב, כשהחלטת הסירוב ניתנה בחוסר סבירות, ייעתר בית הדין לבקשה לצו ביניים ויקבע את הדיון למועד קרוב, שכן עד למועד הדיון שוהה הזר במתקן המסורבים.
מומלץ לפעול באופן מידי, עם קבלת הידיעה על היותו של האורח שלכם "מעוכב כניסה/מסורב כניסה", יש להצטייד במס' הדרכון של הזר, פרטים נוספים אודות המקרה, לברר מתי שעת ההרחקה המשוערת (למתי תואמה הטיסה חזרה לארצו) ומה גרם לממונה ביקורת הגבולות לסרב כניסתו של הזר לישראל.
יובהר כי השירות כרוך בתשלום !!! וכי ברוב המקרים בהם בית הדין מקבל את הערר ומאפשר כניסת הזר לישראל, הדבר כרוך בהפקדת ערבות משמעותית.
