בשנים האחרונות, גדלה כמות הזוגות הנשואים הסובלים מבעיות פריון, המבקשים לעשות שימוש באם פונדקאית על מנת להביא ילד לעולם.
כמו כן, המודעות הגדלה והולכת להליך מביאה גם גברים חד הוריים או זוגות חד מיניים, להביע עניין רב בהקמת משפחה ומימוש זכותם להורות.
על פי חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981, יכול זוג לאמץ ילד אשר אינו שייך לו גנטית ובסיומו של הליך משפטי ובירוקרטי, הילד יירשם על שם ההורים או ההורה המאמץ.
מדינת ישראל אף הכירה בזכותם של בני זוג מאותו מין לאמץ ילדים וזכות זו בעיקר נגזרת מהצהרת היועמ"ש אז, מר מני מזוז, ביום 10.2.2008 כי:
"אין מניעה חוקית לאשר לבני זוג מאותו מין, או למי מהם, לאמץ ילד זר, שאינו ילדו של אחד מבני הזוג וזאת בנסיבות בהן נשקלת בקשה לאימוץ ע"י אדם יחיד, ובכפוף לשיקולי טובת המאומץ כמקובל".
משמעות הודעה זו היא פרשנות המונח "בני זוג", בחוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981, באופן שהחוק חל גם על בני זוג מאותו מין.
בישראל כיום ניתן לאמץ ילדים אולם על מנת לאמץ ילדים מגיל צעיר מאוד פעמים רבות נאלצים ההורים להמתין זמן רב מאוד.
על פי החוק, מדינת ישראל מכירה באימוצים שניתן לבצע בחו"ל וזאת רק על פי התנאים הקבועים בחוק אימוץ ילדים.
לאחרונה מדינות רבות, מהן היה ניתן לאמץ ילדים בחו"ל, סגרו שעריהן לאימוצים עבור אזרחים זרים וכך למעשה החל מחסור במענה למימוש זכותם של הורים מיועדים רבים.
אפשרות נוספת עבור הורים מיועדים למימוש זכותם להורות היא באמצעות הליך הפונדקאות .
בישראל מוסדר הליך זה באמצעות בחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) התשנ"ו 1996 (להלן:"החוק").
בישראל, לא ניתן לבצע הליך פונדקאות ללא אישור "וועדת האישורים" להסכם הפונדקאות שנערך. ביצוע הליך פונדקאות ללא אישור וועדת האישורים מהווה עבירה פלילית!
חסרונות הליך הפונדקאות בישראל:
- זוגות חד מיניים או חד הוריים אינם יכולים לבצע הליכי פונדקאות בישראל.
- זמן המתנה ממושך מיום ההחלטה לבצע את ההליך ועד מציאת פונדקאית מתאימה.
לאור זאת, בשנים האחרונות, זוגות נשואים הסובלים מבעיות פריון, זוגות חד מיניים ויחידים החלו פונים להליכי מימוש זכותם להורות ביולוגית, באמצעות פונדקאות בחו"ל.
מה היא פונדקאות?
כאשר לצורך יצירת הריון, מושתלים ברחמה של אישה עוברים, שנוצרו באמצעות הליך הפריה חוץ גופית, מזרעו של האב המיועד וביציותיה של האם המיועדת או של תורמת ביציות . האישה הנושאת את ההיריון עבור אותו זו או יחיד, תקרא "אם פונדקאית" .
העוברים שיוצרו מהפריה זו יושתלו ברחמה של האם הפונדקאית בחו"ל.
האם הפונדקאית תישא את ההיריון עבור ההורים/ההורה המיועד ולאחר הלידה יימסר הילוד להורים המיועדים ולפונדקאית לא תהינה כל זכויות הוריות בילוד.
חובה להיוועץ עם עו"ד המתמצא בתחום קודם לחתימה על הסכם ביצוע ההליך בחו"ל.
חובה לבצע את ההליך במדינה שחוקייה המקומיים מאפשרים קיום ההליך בה ולוודא כי הזכות ההורית על הילד היא של ההורים המיועדים מיום הלידה ! ולא של הפונדקאית.
פונדקאות בישראל מול פונדקאות בחו"ל
הליכי פונדקאות בחו"ל הינם פתרון מהיר ואיכותי לרצון הורים מיועדים לילד הקשור גנטית אליהם (או לאחד מהם). במסגרת ההליך, ההורים המיועדים אינם נדרשים להוכיח זכותם להורות מול טריבונל שיפוטי או ועדה (בניגוד לאימוץ בחו"ל או פונדקאות בישראל) ואישור הקשר הגנטי של אחד מהם, לתינוק יזכה את התינוק בהכרה משפטית מלאה להורה זה.
בעוד בהליכי פונדקאות בישראל, המותרים כיום לזוגות הטרוסקסואלים בלבד, זמן ההמתנה עבור פונדקאית יכול להיות ארוך, בהליכי פונדקאות בחו"ל זמן ההמתנה לפונדקאית קצר ביותר ופעמים אין כל זמן המתנה .
לפני בחירת המדינה בה יבצע ההורה המיועד את הליך הפונדקאות, חובה עליו לברר בנוגע לחוקיות ההליך באותה המדינה, על מנת לוודא שבאותה המדינה, אין איסור חוקי לכך.
ישנן מדינות שהפונדקאות בהן מותרת אולם רק לזוגות נשואים, או רק לתושבי המדינה וישנן מדינות המתירות את ההשתתפות בהליך הפונדקאות לכל דורש.
לאחר יצירת העוברים מזרעו של האב המיועד וביציותיה של האם המיועדת או תורמת ביצית, העוברים מושתלים ברחמה של אם פונדקאית מקומית.
לאחר שבועיים מורטי עצבים, מגיעה תשובת בדיקת ההיריון של הפונדקאית. היה והיא חיובית, תתחיל הפונדקאית במעקב ההיריון במרפאה בחו"ל, זאת עד ללידה המיוחלת.
כיצד יקבל הילד מעמד של אזרח ישראלי לאחר לידתו?
לאחר הלידה, תתקבל תעודת לידה, שתישא את שם ההורים המיועדים (בהתאם לחוקי המדינה בה בוצע ההליך).
מדינת ישראל דורשת כי תעודת הלידה תאומת על ידי חותמת אימות בינלאומית בשם "אפוסטיל" ותתורגם לעברית (אם מקורה לא בשפה האנגלית).
על מנת לקבל עבור הילוד תעודת מסע ישראלית (דרכון/תעודת מעבר), לצורך כניסתו לישראל, על ההורה המיועד לבצע מספר הליכים בשגרירות ישראל במקום הלידה.
חלק מההליכים מול שגרירות ישראל בחו"ל יכלול בדיקת DNA לילוד, על מנת לוודא כי מדובר בהורות ביולוגית. דרישה זו הינה פועל יוצא של סעיף 4 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952 הקובע כי ילד של אזרח ישראלי, הינו אזרח ישראלי מלידה ולפיכך יש צורך בהוכחת קשרי משפחה בין ההורה המיועד לילוד, על מנת להכיר בילוד כאזרח ישראלי.
ההליכים המשפטיים לצורך החזרת הילוד לישראל לאחר לידתו, מתחילים כבר בשבוע 15 להריון וזאת על מנת לקבל צו לצורך ביצוע הבדיקה הגנטית ההשוואתית בין ההורה המיועד לילוד. בדיקה שתוכיח באפן חד משמעי כי הילד הינו בנו של אזרח/ית ישראל.
על פי חוק מידע גנטי, התשס"א-2000, לא ניתן לערוך בדיקה גנטית לקשרי משפחה, ללא צו מאת בית המשפט לענייני משפחה ולפיכך חובה לקבל צו, קודם לעריכת הבדיקה .
לאחר הלידה, תידרש גם הצהרת הפונדקאית עצמה, בנציגות הישראלית בחו"ל, לצורך ויתור על זכויותיה בילוד.
לאחר תוצאות הבדיקה הגנטית, המוכיחה כי הילד הינו בנו הביולוגי של אזרח/ית ישראל, יונפק לילוד מסמך נסיעה ישראלי.
נראה כי פונדקאות בחו"ל הינה פיתרון חוקי ואפשרי, למימוש הזכות הטבעית להורות ביולוגית עבור בני זוג או חד הוריים, ללא ההמתנה הארוכה והבירוקרטיה המתישה של ההליכים בישראל.
