על פי חוק העבירות המנהליות, התשמ"ו-1985 עבירות של העסקת עובד זר, בניגוד לחוק עובדים זרים, התשנ"א, 1991 (להלן:"חוק עובדים זרים") נקבעו ככאלה שבגינן ניתן להטיל קנס בדרך מנהלית וכי תחשבנה כ"עבירה מנהלית".
גם הפסיקה בבתי המשפט השונים, שדנו בעבירות של העסקת עובדים זרים, קבעה כי: "הלכה ידועה היא שדרך המלך בעבירות מנהליות היא הטלת קנס מנהלי בהליך מנהלי בעוד הגשת כתב האישום הוא החריג והיוצא מן הכלל". פ (ירושלים) 691/08 א.י.ל סלע 1991 בע"מ, יצחק סלע נ' מ.י. משרד התמ"ת המחלקה המשפטית-עו"ז.
על פי סעיף 15 לחוק העבירות המנהליות, בסמכות תובע להגיש כתב אישום בעבירה שנקבעה כעבירה מנהלית: "כאשר הוא סבור שהנסיבות מצדיקות זאת מטעמים שיירשמו..."
עד ינואר 2011 לא נהגו רשויות התביעה (משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (התמ"ת) ורשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול של משרד הפנים), להגיש כתבי אישום יזומים על עבירה בודדת של העסקת עובד זר במשק בית, כנגד מעסיק פרטי שזו לו עבירה רשונה בחייו.
החל מינואר 2011 החלו רשויות התביעה, במשרד הפנים, החלו מגישות כתבי אישום כנגד מעסיקים בודדים במשק בית, בגין העסקת עובדים זרים, בניגוד לחוק עובדים זרים, גם מקום שהיה נהוג קודם לכן להסתפק בקנסות מנהליים .
בנוסף להעסקת העובד הזר ללא רישיון עבודה מתאים, כתבי האישום יכול שיכללו גם עבירות נלוות של:
א. העסקת עובד זר בלא היתר העסקה ו/או בחריגה מתנאי ההיתר.
ב. אי התקשרות עם העובד הזר בחוזה בשפתו.
ג. העסקת עובד זר ללא ביטוח רפואי.
ד. העסקת עובד זר מבלי שהועמדו לרשותו תנאי מגורים הולמים.
ה. העסקת עובד זר בחריגה מהוראות חוק שכר מינימום.
שינוי המדיניות והגשת כתבי אישום נבעה כחלק מתחילת יישום הנחיות יועמ"ש תמ"ת משנת 2008. שנתיים וחצי לאחר כניסתם לתוקף, החלו רשויות התביעה להגיש כתבי אישום במקום הטלת קנסות מנהליים, כפי שהיה נהוג עד לינואר 2011.
במרבית המקרים כשמגיע מפקח לבית המעסיק ו/או לאתר עבודה ומזהה עובד המועסק ללא היתר, המפקחים גובים עדויות מהעובד הזר ומהמעסיק ובמידת הצורך, מזומן המעסיק לחקירה משלימה במשרדי החקירה של משרד הפנים או נדרש להמציא מסמכים בקשר עם העסקת העובד הזר כגון: תלושי שכר, הסכם העסקה, פוליסת ביטוח רפואי וכו'....
עדויות אלו הן שיעמדו בפני התובע המוסמך בבואו להחליט האם להטיל על המעסיק קנס מינהלי או להגיש כנגדו כתב אישום, בגין העסקת עובד זר. עדויות אלו אף ישמשו כראייה בהליך הפלילי היה ויוגש כתב אישום.
חשוב לציין כי החקירה ע"י המפקח בשטח או באמצעות החוקר ביחידה אליה יוזמן המעסיק, הינה תחת אזהרה ויש למעסיק זכות להיוועץ עם עו"ד מטעמו קודם לחקירה. הדברים שיאמרו ע"י המעסיק במסגרת חקירתו הראשונה, מהווים את הבסיס לקו ההגנה שלו בבית הדין, באם יוגש כתב אישום. חשוב כי הדברים שיאמרו בחקירה יהיו ברורים ויאמרו רק לאחר ייעוץ מעו"ד המתמצא בתחום זה.
ההליך המשפטי:
לאחר החקירה, יעבור תיק החקירה, עם כל הראיות שבו, אל משרדי התובע מטעם המדינה וזה יחליט האם קיימות דיי ראיות על מנת להרשיע בהליך פלילי.
היה והתובע יחליט כי קיימות דיי ראיות להרשעה, יוגש כנגד המעסיק (שייקרא, "הנאשם" מרגע הגשת כתב האישום כנגדו) כתב אישום פלילי בבית הדין האזורי לעבודה, באזור ביצוע עבירת ההעסקה הנטענת בכתב האישום.
עם הגשת כתב האישום קמה לנאשם הזכות לצלם את חומר החקירה שהתביעה אספה כנגדו.
את חומר החקירה ניתן לצלם במשרדי התביעה, בתאום מראש. רצוי לעשות כן מיד עם קבלת כתב האישום על מנת שיהיה דיי זמן קודם למועד הדיון.
למשרדנו ניסיון רב בייצוג מעסיקים של עובדים זרים בהליכים בביתי הדין לעבודה, מול רשויות התביעה ועוד משלב בחקירה .
משרדנו הצליח לבטל קנסות ואף להפחית קנסות בצורה משמעותית. משרדנו הצליח בבקשות לעיכוב הליכים, שהוגשו ליועץ המשפטי לממשלה בתיקי העסקת עובדים זרים ועוד..
