תיירים המגיעים לישראל רשאים לשהות בה עד 3 חודשים, פעמים אף פחות, תלוי בשיקול דעת של ממונה ביקורת הגבולות, בשדה התעופה.
במקרים רבים תייר מגיע לישראל ומכיר אזרח ישראלי, עימו מתחילה מערכת יחסים זוגית והתייר מעוניין להישאר בישראל לצורך בחינת המשך הקשר הזוגי עם האזרח הישראלי או חיזוקו.
כמו כן, בשנים האחרונות, האינטרנט הפך לכלי מצוין להיכרויות וישראלים רבים מכירים את בני זוגם באתרי אינטרנט שונים.
פעמים רבות האזרח הישראלי מכיר את בן זוגו במסגרת טיול במדינה אחרת ונוצרים בין השניים יחסי זוגיות.
או אזרח ישראלי שמכיר בישראל אזרח זר, שהגיע ארצה כמהגר עבודה.
ישראלים רבים אינם מודעים לנהלי משרד הפנים, המכירים בבני זוג של אזרחים ישראלים כידועים בציבור וזכאים להנות מאותן הזכויות של ידוע בציבור בישראל.
על פי נהלי משרד הפנים, בני זוג, ישראלי וזר, החיים יחדיו ומנהלים משק בית משותף כזוג נשוי לכל דבר ועניין, יכולים לפעול לצורך הסדרת מעמדו של האזרח הזר בישראל, כבן זוגו לחיים של הישראלי.
בפני האזרח הישראלי עומדת אפשרות חוקית להמשך החיים המשותפים עם בן זוגו הזר וזאת על ידי הגשת בקשה לאשרה על סמך חיים משותפים (ידועים בציבור המנהלים חיים משותפים).
משרד הפנים ידרוש מבני הזוג להוכיח חיים משותפים באמצעות ראיות חיצוניות כגון: תמונות משותפות של בני הזוג עם המשפחה וחברים, מכתבים ממשפחה וחברים המעידים על הקשר הזוגי בין בני הזוג, חוזה שכירות משותף על שם בני הזוג ועוד כל הוכחה או ראייה כי בני הזוג אכן מנהלים משק בית משותף.
לאחר הוכחת כנות הקשר בין בני הזוג, מגורים משותפים ועמידה בקריטריונים הרבים הנדרשים להוכחת אמיתות הקשר, יזומנו בני הזוג לראיון זוגי במשרד הפנים, בו ישאלו שאלות על מנת לבחון האם הקשר בין בני הזוג הינו אמיתי. הראיון כמובן יתבצע לכל אחד מבני הזוג בנפרד.
ההליכים מול משרד הפנים הנם הליכים בירוקרטים ובמרבית המקרים תקופת הטיפול בבקשות להסדרת מעמד לבן זוג אורכת זמן רב, לכן קיימת חשיבות, ללמוד ולהכיר היטב את הדרישות של משרד הפנים, טרם הגשת הבקשה להכרה בבן זוגך כידוע בציבור וזאת על מנת לקצר את זמני ההמתנה לאשרה ולמנוע פגיעה בזכויותיך.
מאוד מומלץ לקבל ייעוץ משפטי מעו"ד המתמחה בטיפול מול משרד הפנים, טרם פנייה למשרד הפנים וזאת על מנת להגיע מוכן ולדעת למה לצפות.
משרד הפנים אינו ממהר להעניק את האשרה על בסיס הזוגיות של הזר והישראלי ואינו חושף בפני האזרח הישראלי את האפשרות להגיש בקשה מעין זו.
פעמים רבות האזרח הישראלי בתמימות פונה אל משרד הפנים להזמין תייר מחו"ל (ממדינה הדורשת הסדרת אשרות כנסיה מבעוד מועד) והפקיד מנצל את חוסר ידיעת האזרח את החוק והנהלים הרלוונטיים על מנת "לטרטרו" לשווא.
גם במקרים בהם בן הזוג הזר שוהה בישראל תקופה ממושכת ללא אשרה, ניתן עדיין להסדיר את מעמדו, אם הוא מקיים משק בית משותף עם אזרח ישראל וזאת אם לא נעצר קודם להגשת הבקשה למשרד הפנים.
גם במקרים של מעצר בן הזוג הזר, ע"י יחידת האכיפה של משרד הפנים (והרחקתו מישראל) פעמים רבות הצליח משרדנו לשחרר בערבות את האזרח הזר, עד להסדרת מעמדו בישראל עם בן זוגו הנוכחי, במידה וקיימות מספיק הוכחות לקשר זוגי אמיתי וארוך שנים.
אם לא שוחרר הזר לאחר מעצרו, גם לאחר גירושו של בן הזוג הזר מישראל, רשאי הישראלי להזמין את בן הזוג הזר חזרה ארצה אם כי ההליך כולו אורך זמן רב יותר, אולם הדבר בהחלטה אפשרי ונעשה על ידי משרדנו בעבר.
חשב לדעת כי קיימת דרך חוקית להסדיר את מעמדו של בן הזוג הזר, אף במקרים בהם מצבו האישי הוא נשוי.
משרדנו טיפל במקרים רבים אשר בן הזוג הישראלי או הזר היו נשואים (לאחרים) והצליח להסדיר מעמדו של הזר למרות מצב זה.
ההליך ואופן הגשת הבקשה
הבקשה להסדרת מעמד בן זוג זר לאזרח ישראלי, תוגש בלשכה האזורית של משרד הפנים, בסמוך למקום מגוריו המשותף של בני הזוג. לאחר הגשת הבקשה, בצירוף רשימת דרישות המעידות על הקשר הזוגי, הוכחת חיים משותפים והצגת תעודות מאומתות מארץ המוצא של הזר, יזומנו בני הזוג למשרד הפנים, לראיון זוגי, בו יבחן משרד הפנים את כנות הקשר בין בני הזוג. במידה והזר שהה בישראל ללא אשרה וגורש ממנה, מתקיים הליך נוסף של ביטול צו ההרחקה כדי לאפשר חזרתו לישראל.
בסוף ההליך ולאחר אישור הבקשה, נכנס הזר להליך המדורג של קבלת מעמד קבע בישראל.
ההליך יימשך 8 שנים, שבסיומו יקבל הזר תושב קבע בישראל.
במהלך כל ההליך, תלוי הזר לחלוטין , לעניין הארכת אשרתו בישראל, בבן זוגו הישראלי.
האשרה הראשונה אותה יקבל הזר, לאחר ההכרה בו כבן זוגו של אזרח ישראלי, תהיה אשרת עבודה מסוג B1 לשנה.
האשרה תוארך כל שנה עד 3 שנים.
בתום 3 שנות אשרת עבודה מסוג B1 יוכלו בני הזוג לבקש עבור הזר שדרוג מעמד לאשרת א/5 שהנה תעודת זהות כתומה/זמנית בתוקף לשנה. במעמד זה יהיה זכאי הזר ליהנות משירותי בריאות כמו כל אזרח ישראלי.
אשרת א/5 תוארך כל שנה למשך שנה, כל עוד בני הזוג בקשר זוגי ולאחר 4 שנים במעמד של תושב ארעי (א/5)- רשאי בן הזוג הזר להגיש בקשה למתן מעמד של תושב קבע בישראל, היה ובני הזוג עדיין חיים יחדיו.
היה והקשר בין בני הזוג פקע והזר טרם קבל מעמד תושב הקבע, יפסיק משרד הפנים לחדש אשרתו של הזר בישראל וידרוש את יציאתו מישראל.
במקרים מסוימים, גם אם פקע הקשר לפני סיום ההליך המדורג, ניתן יהיה להגיש למשרד הפנים בקשה הומניטרית להמשך אשרה בישראל. משרדנו הצליח במהלך השנים להשיג ויזות הומניטריות רבות לזרים בישראל וזאת באמצעות הכרת נהלי משרד הפנים, החקיקה והפסיקה הרלוונטית בנושא.
קיימים מקרים בהם פקידי משרד הפנים אינם ממהרים להעניק אשרות ומערימים קשיים.
דעו כי עם ייצוג משפטי נכון ניתן לקצר באופן משמעותי את פרק הזמן בו ניתנת תשובה לבקשה וכי ניתן לפנות לערכאות משפטיות במקרים של עיכובים חריגים במענה מצד משרד הפנים.
