אשרה למטפל סיעודי עקב קשר תלות בין המטפל למטופל-אשרה סיעודית המונטרית
מטפלים סיעודיים - אשרה למטפל סיעודי עקב קשר למטופל הנזקק
בישראל אלפי עובדים זרים העובדים בתחום הסיעוד, לרוב מוצאם מהפיליפינים, נפאל, הודו, רומניה ומדינות חבר העמים (מיעוטם מסין ומתאילנד). לרוב עובדים זרים אלו, מטפלים בקשישים, ילדים מוגבלים ונכים בעלי היתר להעסקת עובד זר.
על פי נהלי משרד הפנים הכלל הוא כי עובד סיעודי יכול לעבור ממעסיק למעסיק במידה והוא שוהה בישראל לכל היותר ארבע שנים ושלושה חודשים.
מטפל סיעודי שנמצא בישראל מעבר לתקופה זו, ללא אשרה, נדרש לעזוב את ישראל ואינו רשאי להתחיל עבודה אצל מעסיק חדש.
עם השנים, המחוקק הבין את קשרי התלות שנוצרים בין מטפלים זרים ומטופלים סיעודיים ולכן חוק הכניסה לישראל תוקן באופן שבוטלה מגבלת התקופה המקסימאלית בישראל, לשהיית מטפל סיעודי אשר ממשיך לסעוד את אותו המטופל (טרם התיקון התקופה המקסימאלית היתה 5 שנים או 7.5 שנים).
כיום לאחר התיקון לחוק, מטפל סיעודי יכול להמשיך לסעוד את אותו המטופל ככל שהמעסיק זקוק לו, במידה ונוצרו ביניהם קשרי תלות ומוגשת חוו"ד של רופא או עו"ס הקובע כי יגרם למטופל נזק בלתי הפיך, מניתוק המעסיק מהעובד הסיעודי, שלו אליו התרגל והסועד אותו תקופה ארוכה.
כהמשך המגמה לתיקון החוק, בשנת 2011 נערך תיקון נוסף לחוק הכניסה לישראל וכיום ניתן להגיש בקשה מיוחדת, מטעמים הומניטאריים, לאשרה עבור מטפל סיעודי אף אם הוא אינו עומד בקריטריונים שצוינו לעיל (עבודה אצל אותו המטופל עוד קודם ששהה בישראל 4 שנים ושלושה חודשים).
לשם הכרעה מה הוא מקרה הומניטרי המצדיק המשך העסקת העובד הזר בישראל, גם לאחר התקופה המקסימלית המנויה בחוק, הוקמה וועדה, בראשות שופט בדימוס או מי שכשיר להיות שופט וזו מעבירה המלצתה לשר הפנים, לאחר בחינת המקרה לגופו.
מאחר ובישראל אין אשרת עבודה למטפל מחליף, כורח המציאות הוא שעובדים זרים רבים מועסקים כמטפלים סיעודיים, אצל אזרחים ישראליים סיעודיים, באופן זמני ללא אשרות. לרוב מדובר במקרים בהם קם צורך דחוף בטיפול סיעודי והמשפחה עדיין לא הגישה בקשה להיתר העסקה או שההיתר טרם אושר (לדוג' קשיש שמועד נופל ונפגע וזקוק באופן מיידי לטיפול סיעודי צמוד) או שהעובד הקבוע נמצא בביקור משפחה בחו"ל. מטפלים "מחליפים" אלה המכונים reliever caregiver מתחילים לסעוד את המטופל (אף ללא אשרה) לבקשת המשפחה.
רוב המטפלים המחליפים הינם עובדים זרים שהגיעו לישראל לצורך עיסוק בתחום הסיעוד אולם עם השנים איבדו את אשרת העבודה שלהם מסיבות שונות.
בעיתיות נוספת היא שלעיתים במקרים של נזקקים "קשים" הזקוקים לטיפול סביב השעון, העובדים הסיעודיים מבקשים להפסיק לעבוד ומעדיפים לחפש מעסיק "נוח" יותר ואז נותרת המשפחה עם הנזקק לטיפול ומתקשה למצוא מטפל סיעודי שיטפל בו. לעיתים רק מטפל בסטאטוס לא חוקי מוכן להתחייב לטפל בנזקק "קשה" ולעיתים נוצרים קשרי מטפל מטופל טובים מאוד, המצדיקים השארות הזר בישראל.
פועל המציאות הוא שנוצרים קשרי תלות בין המטופל למטפל, לעיתים המטופל מתעקש כי התרגל לעובד הזר (מטפל סיעודי ספציפי ולא מעניין אותו כי למטפל זה אין אשרה) והוא מעוניין כי רק העובד אליו התרגל יטפל בו ומסרב לקבל מטפל חדש מחו"ל.
עד לתיקון מס' 20 לחוק הכניסה לישראל (שנת 2011) נהלי משרד הפנים ככתבם לא אפשרו מעבר של עובד זר ממעסיק למעסיק, אם המטפל זר שוהה בישראל למעלה מארבע שנים ושלושה חודשים.
למרות זאת, משרדנו הצליח במקרים רבים, אפילו טרם התיקון לחוק, לנצח בעתירות מנהליות לבית המשפט המחוזי, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, כנגד החלטת משרד הפנים שלא לאשר את המשך ההעסקה ובית המשפט קבע כי משרד הפנים מחויב להסדיר את אשרתו של העובד אצל אותו המעסיק, אפילו שלא עמד בתנאי החוק דא אז.
משרדנו הגיש בקשות חדשות, לאחר התיקון לחוק והוועדה ההומניטרית אישרה העסקת עובדים זרים, למרות שעבדו בישראל ללא אשרה אולם סעדו את המטופל זמן ממושך, עקב יחסי תלות בין המטופל למטפל ונזק עתידי שעלול להיגרם למטופל כתוצאה מהניתוק.
במקרים בהם השתכנע בית המשפט כי אכן נגרם קשר אישי בין המטפל למטופל וניתוק בין השניים יגרום נזק לנזקק הסיעודי, התיר בית המשפט המחוזי את המשך ההעסקה (אצל המעסיק הספציפי) למרות שהזר שוהה בישראל תקופה ארוכה (5-10 שנים) ללא אשרה.
להלן מס' דוגמאות לעתירות מנהליות בהם קיבל בית המשפט את העיקרון כי ניתוק בין מטפל למטופל וגירוש העובד הסיעודי יגרום נזק למטופל ולכן אישר את המשך ההעסקה והורה למשרד הפנים לתת אשרה לעובד הסיעודי אצל המעסיק הספציפי.
- בעת"מ (ירושלים) 320/05בניקיטה נ' שר הפנים,לאחר הגשת עתירה מנהלית על ידי משרדנו הסכים משרד הפנים להסדיר מעמדה של עובדת זרה ששוהה בישראל למעלה מחמש שנים באופן לא חוקי, בעת בה עבדה המטפלת הסיעודית אצל אותה המעסיקה ונוצרו בינם קשרי תלות חזקים.
- בעת"מ (תל-אביב) 2840/04דומנדין נ' שר הפנים, לאחר הגשת עתירה מנהלית על ידי משרדנו הסכים משרד הפנים להסדיר מעמדה של עובדת סיעודית השוהה בישראל למעלה מארבע שנים מתוכם שלוש שנים באופן בלתי חוקי והכול בשל העובדה כי הינה סועדת את אותה מעסיקה סיעודית למעלה משנה וחצי.
- בעת"מ (תל-אביב) 1117/05 קבינטוי נ' משרד הפנים, לאחר הגשת עתירה מנהלית על ידי משרדנו הסכים משרד הפנים ליתן לעובדת שם אשרה למרות ששהתה למעלה מחמש שנים בישראל, מתוכם שנתיים באופן בלתי חוקי וטיפלה כשנה וחצי בקשישה סיעודית.
- בעת"מ (תל-אביב) 2518/04רוסריו נ' משרד הפנים, הסכים משרד הפנים, לאחר עתירה מנהלית שהוגשה על ידינו, ליתן לעובדת שם אשרה אצל מעסיקתה למרות ששהתה בישראל חמש שנים וחודשיים, מתוכם 3 שנים ללא אשרה, מאחר וסעדה את אותה קשישה סיעודית למעלה משנה וחצי.
- בעת"מ (ירושלים) 246/05ונטורה נ' משרד הפנים, נדון מקרה בו נוצר קשר נפשי עמוק בין המטפלת ששהתה בארץ ללא אשרת עבודה כשלוש וחצי שנים והמטופלת קשישה סיעודית בעלת קשיים משמעותיים ליצור קשר עם סביבתה. באותו מקרה למרות התנגדות נחרצת של משרד הפנים, פסק בית המשפט כי לאור הקשר המיוחד שנוצר בין המטפלת והמטופלת והיותה של המטפלת חיונית לשלמות בריאותה ונפשה של המטפלת, יש לאשר את הסדרת מעמדה של המטפלת על אף העובדה כי שהתה מספר שנים לא מבוטל בארץ ללא היתר שהייה
- בעת"מ (תל-אביב) 2681/04 רמדיוס נ' משרד הפנים, דובר בעובדת זרה ששהתה בישראל למעלה מ 7 שנים מתוכם באופן בלתי חוקי 6 שנים העותרת שם עבדה שנים רבות עבור אותה מעסיקה סיעודית, אולם כל השנים עבדה ללא אשרה ורק כעבור שנים ביקשה להכשיר את מעמדה בגין כל אותם שנים ללא אשרה אף כאן קיבל בית המשפט את העתירה.
- בעת"מ (תל-אביב) 1297/05 חסידה ואח' נ' משרד הפנים, מקבל בית המשפט את העתירה למרות שהעותרת שם החלה לעבוד אצל מעסיקה סיעודית כאשר שהתה בישראל כ 6 שנים וזאת בכדי למנוע נזק לקשישה אותה סעדה המטפלת.
- בעת"מ (ירושלים) 797/04 הרנאז נ' משרד הפנים, לאחר הגשת עתירה מנהלית ע"י משרדנו, קיבל בית המשפט את העתירה והורה למשרד הפנים לאשר מתן אשרה לעובדת סיעודית למרות ששהתה ללא אשרה למעלה משנתיים, לאחר תקופה בה החלה לסעוד בפועל את מעסיקה נכה בעל היתר העסקה ולאחר שנוצרו יחסי תלות בין הצדדים.
- בעת"מ (תל-אביב) 2491/04 אקוואבנדי נ' משרד הפנים, לאחר הגשת עתירה מנהלית ע"י משרדנו, הורה בית המשפט למשרד הפנים להתיר לעותר להמשיך לעבוד עבור מעסיקו הסיעודי, למרות שהינו שוהה בלתי חוקי למעלה
- משנתיים והכל על מנת לא לגרום לנזק עבור הקשיש המעסיק באם יגורש העותר.10.בעת"מ (באר שבע) 232/05 דוצ'ה נ' משרד הפנים, לאחר הגשת עתירה על ידי משרדנו, מקבל בית המשפט המחוזי את העתירה בקבעו כי ניתוק בין המטפלת למטופלת יגרום נזק למטופלת ולכן יש לקבל את העתירה.
- בעת"מ (ת"א) 1228/06אוקמפו נ' משרד הפנים, נתבקש משרד הפנים לאשר העסקת עובדת סיעודית זרה אצל נזקקת ישראלית כאשר העובדת הסיעודית שהתה בישראל 7 שנים ועבדה אצל המטופלת שלושה חודשים בלבד, אך נוצר ביניהם קשר חזק. בית המשפט כותב בפסק הדין כי העיקרון המרכזי שיש לשקול הנו העיקרון ההומניטארי ומידת הקשר והתלות בין המטופל למטפל בדגש על מצבה הרפואי והנפשי של הקשישה.
