בקשה לאיחוד משפחות אינה כוללת רק בן זוג של אזרח ישראלי . בקשה לאיחוד משפחות עשויה לכלול גם בקשה להכליל קטין נלווה או קרוב משפחה אחר, שלצורך העניין אינו זכאי למעמד בישראל על פי נהליו "היבשים" של משרד הפנים.
פעמים רבות, בו זוג זר וישראלי חיים בישראל שנים רבות וטרם קבלת אזרחות או תושב קבע בישראל, עבור הזר, פוקע הקשר הזוגי בינו לבין האזרח הישראלי. במקרה זה, ניתן להשלים את הליך המעמד בישראל באמצעות הגשת בקשה למעמד על בסיס המונטארי.
כמו כן, ישנם מקרים של שהייה ממושכת של זר בישראל, כגון עבודה רצופה באשרה במשך שני עשורים, הורה של אזרח ישראלי המבקש מעמד בישראל אולם אינו עומד בקריטריונים של מעמד להורה קשיש ובודד, קורבנות סחר נשים שנמצאות שנים רבות בישראל ועברו התעללות קשה מצד אזרחים ישראלים, ילד בגיר של אזרח ישראלי (שהתאזרח מכול אחמ"ש) שאינו עומד בקריטריונים של קבלת אשרה אולם אין לו עוד משפחה בחו"ל ועוד... במקרים אלו, אשר הנהלים והחקיקה אינם מאפשרים להעניק מעמד לאזרח זר, ניתן להפנות את הבקשה למתן מעמד בישראל לוועדה הומניטרית, אשר בוחנת את הקשר של הזר לישראל, את מרכז החיים שלו לעומת הקשר שלו לחו"ל.
למרות שהוועדה ההומניטרית נועדה לדון במקרים חריגים, אשר אינם עומדי בנהלים הרלוונטיים, הוועדה ממעטת להעניק מעמד לזרים, אשר אינם עומדים בנהלים הרלוונטיים.
למשרדנו ניסיון רב בהגשת ערעורים על החלטות הוועדה בפני בתי המשפט השונים וקבלת החלטות אוהדות בתחום ההומניטרי.
